עמוד ראשי  |  מידע כללי  |  מאמרים  |  ליצירת קשר  |   צור קשר
עמוד ראשי > מאמרים
עמודים רלוונטים נוספים:

לקות הלמידה השפעה בחיי היום יום | הוראה מתקנת באנגלית | אסטרטגיות למידה וזכירת מלים בקרב תלמידי תיכון עם ליקויי למידה, | ליקויי למידה ורכישת שפה שנייה  |  ותפקודי ניהול/ ראובן סדן (חלק 1) ADHD

 

קשה לך ללמוד ? את/ה לא מרוכז/ת ? אבחון דידקטי הוא הפיתרון !

 

     לקויות למידה וקשיי קשב וריכוז
     
   
בוצע ע"י : גלית לסרי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכן עניינים:

1.      מהי לקות למידה?- עמוד 3

2.      תחומי ביטויי הלקות 3-4

3.      ההבדל בין לקות למידה ללקות אינטלקטואלית – 4

4.      סוגי לקות למידה 4-5

5.      מה ההבדל בין לקות למידה לקושי בלמידה – 5

6.      מהו היקף התופעה? 5

7.      מתי מתגלים לקויי הלמידה?-5

8.      מהן הסיבות ללקויות הלמידה?-5

9.      לקויות קריאה- דיסלקציה

הגדרה-6

גורמים-6

מהם הגורמים התורמים לדיסלקציה?-7

מהם סוגי הדיסלקציה?-8

מהם חלק ממאפייני הדיסלקציה? 8-9

אבחון וטיפול 9-11

ביבליוגרפיה- 12

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.מהי לקות למידה?

לקות למידה הנה קושי ברכישת מיומנויות  למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות. זהו שם כולל לקבוצת לקויות שמשפיעות על טווח רחב של מיומנויות לימודיות או תפקודיות, ובעטיין אדם מתקשה ללמוד מידע או מיומנויות חדשים, או להפגין את ידיעותיו באופן הצפוי מאדם בגילו ובמנת המשכל שלו.

לרבים מהם יש הפרעות בדרגות חומרה שונות בקשב ובריכוז, ולעיתים קרובות יש להם בעיות בהסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות. ההפרעות מלוות על פי רוב, בבעיות רגשיות עקב הכישלונות החוזרים ונישנים, ועקב התחושה של חוסר אונים, המובילים להתפתחות של דימוי עצמי וחרדות.

על פי ארגון הבריאות העולמי, "לקות" היא מושג התלוי הן בסביבה בה צריך אדם לתפקד והן ביכולותיו הגופניות-קוגניטיביות. על כן, אדם עשוי להיות בעל לקות למידה בחברה או תרבות מסוימת וחסר לקות בחברה או תרבות אחרת. לדוגמה: תלמיד שיכולת הריכוז שלו נמוכה מהמקובל עשוי להיות לקויי ריכוז בחברה בה בבתי הספר יש ארבעים תלמידים בכל כיתה והשיעורים בהם נמשכים ארבעים וחמש דקות ברציפות, אך חסר לקות בחברה בה יש עשרה תלמידים בכיתה והשיעורים מתמשכים כחצי שעה בלבד. זאת משום שבחברה השנייה, יכולת הריכוז הנדרשת מכלל התלמידים עולה בקנה אחד עם יכולותיו הקוגניטיביות. דוגמאות לנוסחים רשמיים של ההגדרה.

על פי המדריך האבחוני DSM-IV, ההגדרה המקובלת לצורך קביעת אבחנה של לקות למידה היא שמדובר במצב שבו הישגי היחיד במבחנים סטנדרטיים בקריאה, חשבון או בהבעה בכתב, המועברים באופן אישי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו. בעיות הלמידה האלו מפריעות לאדם במידה מובהקת להישגים האקדמיים או לפעולות החיים היומיומיות, המחייבות כישורי קריאה, חשבון או כתיבה. בהגדרה זו של המדריך האבחוני, מופנה הדגש ל"מודל הליקוי", וההתייחסות היא לפער בין הישגים מצופים לבין רמת הביצוע במבחני הישגים.

 

 

2. תחומי ביטוי הלקות

הלקויות עשויים להתבטא בשלושה תחומים עיקריים:

תחום קוגניטיבי:

·         ליקויים בקשב וריכוז.

·         ליקויים בתחום השפה, קשיים בשיום או בקליטת חלקי דיבור מופשטים.

·         ליקויים בתפיסה החזותית ובתפיסה השמיעתית.

·         ליקויים בתכלול הבין-חושי, בעיקר בערוצים החזותי והשמיעתי.

·         ליקויים בהתמצאות במרחב והתמצאות בזמן.

·         ליקויים בזיכרון, לטווח קצר ולטווח ארוך, ובזיכרון עבודה.

·         ליקויים שונים בחשיבה, הכוללים העדר אסטרטגיות למידה יעילות, קשיים בארגון זמן, ארגון קשב, נוקשות בחשיבה ועוד.

תחום התנהגותי: הקשיים יבואו לידי ביטוי באימפולסיביות, אי שקט, קשיי ארגון ותכנון, ביצוע איטי ועוד.

תחום רגשי חברתי: בעיות רגשיות עלולות להתפתח עקב כשלונות חוזרים ותחושת חוסר אונים, המובילים להתפתחות דימוי עצמי נמוך וחרדות. לחלק מהתלמידים לקויי הלמידה יש קושי במיומנויות חברתיות והסתגלות חברתית נמוכה והם חווים דחייה חברתית. הם מדווחים על תחושות שליליות, כגון תחושת בדידות גבוהה ותחושת קוהרנטיות נמוכה יותר מעמיתיהם ללא ליקויי הלמידה.

3.ההבדל בין לקות למידה ללקות אינטלקטואלית:

ההגדרה המקובלת לליקויי למידה גורסת שיכולת הלמידה, בתחום אחד או יותר, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי הגיל, מנת המשכל, ההשכלה של האדם וביחס לביצועיו בתחומי חיים אחרים. אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל. משמעות הדבר היא שהתפלגות מנת המשכל באוכלוסיית האנשים בעלי לקויות הלמידה דומה מאוד לזו שבאוכלוסייה הכללית. אדם יכול להיות בעל IQ גבוה, בינוני או נמוך ובעל לקות למידה שמפריעה לו לבטא את יכולתו. אחד ממאפייני לקות הלמידה הוא קושי בלמידת מיומנויות שרובם הגדול של האנשים קולט באופן טבעי ואינטואיטיבי מבלי להזדקק ליותר מאשר מאמץ קל. למשל, רוב בני האדם שקוראים וכותבים במשך שנים רבות, אינם כותבים בשגיאות כתיב, ואילו אנשים עם דיסגרפיה עשויים לכתוב בשגיאות כתיב רבות גם לאחר עשרות שנים של קריאה וכתיבה . הם לא יזכרו את הכתיב הנכון של חלק מהמילים וחלק אחר של המילים הם יכתבו לא נכון אף שהם זוכרים כיצד לאיית אותן. הוראה מתקנת וטכנולוגיה מסייעת עשויים לצמצם את הבעיה אבל לא להעלים אותה לחלוטין.

לעומת לקויות הלמידה, קושי חמור ללמוד בגלל מנת משכל נמוכה היא תופעה שונה המכונה פיגור שכלי או לקות אינטלקטואלית. אדם בעל לקות אינטלקטואלית מוגדר כאדם בעל משכל נמוך מ-70. מנת משכל גבולית היא מנת משכל של 70 עד 80 (ויש הטוענים עד 84/85). אצל בעלי לקות אינטלקטואלית מנת המשכל עשויה ממילא ליצור גם קשיים במגוון רחב של תחומי תפקוד והתפתחות.

4.סוגים של ליקויי למידה

·         דיסלקציה - קשיי קריאה

·         דיסגרפיה - קשיים בכתיבה.

·         דיסקלקוליה- קשיים בחישובים

·         הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADD and ADHD).

·         תסמונת אספרגר המונעת בעיקר קליטה טבעית וקלה של מיומנויות חברתיות הנראות לאחרים כ"מובנות מאליהן." תסמונת זו שייכת לקשת האוטיסטית.

·         דיספרקסיה - קושי בתכנון תנועה הגורם לקושי ברכישת והפעלת מיומנויות מוטוריות כגון: דיבור, יכולת סבירה לתפוס כדור, רכיבה על אופנים ועוד.

·         תסמונת הריון רווי האלכוהול - ילדים שנולדו לאמהות שיכורות נחשבו בעבר למפגרים קשים אך הסתבר שהם מפגרים קלים עם לקות למידה קשה מאוד. בנוסף יש להם קומה נמוכה ותווי פנים ייחודיים (רווח גדול בין הפה לאף).

·         גמגום (הפרעה ברכישת דיבור, בהפעלת מיומנויות דיבור שכבר נרכשו ובהפגנת ידע בעל-פה)

·         תסמונת האונה הימנית

 

 

5.מה ההבדל בין לקות למידה לקושי בלמידה?
יש לזכור כי לא כל פער בלימודים נובע מלקות למידה. לעתים יתכן פער לימודי כתוצאה מכשל דידקטי, הקנייה לא נאותה, חשיפה או אימון בלתי מספיקים או אי שליטה של המנחה או של המורה בתחום הדעת ובדרכי ההקניה של מקצוע הלימוד. במקרים אחרים יכול הפער לנבוע מקיומם של היבטים רגשיים מכבידים. בכלל זה נסיבות משפחתיות מקשות: יתמות, גירושין, קשיים סוציואקונומיים, אלימות וכדומה. לכן יש לערוך אבחנה מבדלת באמצעות אבחונים מתאימים )דידקטי, פסיכולוגי או פרא-רפואי) על מנת לקבוע לא רק את מידת הפער ומאפייניו אלא גם את הסיבות לפער זה.


6.מהו היקף התופעה?
להערכת המומחים כ-10% מכלל האוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי. ילדים ובוגרים אלה יכולים ללמוד ולהשתלב במסגרת החינוך הרגיל, תוך קבלת סיוע מתאים. כ-2% מהם זקוקים למסגרת החינוך המיוחד.

7. מתי מתגלים ליקויי הלמידה?
ליקויי למידה עשויים להתגלות כבר בראשית הלימודים, ואולם סימנים המעידים על לקות למידה עשויים לעלות אף בגיל הרך. ראוי להדגיש כי קשייהם של מקצת התלמידים לקויי הלמידה אינם מתגלים אלא בהגיעם לבית הספר התיכון או לאוניברסיטה. תלמידים לקויי למידה שהצליחו להתמודד עם הלמידה בבית הספר על אף ליקויי הלמידה עלולים להיתקל בקשיים עם עליית המורכבות של הדרישות הלימודיות, העלייה ברמת הקושי, הצורך בהתבססות על ידע קודם וכדומה. לכן, ליקויי הלמידה יכולים להיחשף בשלבים משלבים שונים.

8.  מהן הסיבות ללקות למידה?
הבסיס המשוער ללקות למידה הוא נוירולוגי. במרבית המקרים הסיבה אינה ידועה, אולם מקובל לייחס את התופעה לגורמים תורשתיים, למצוקה טרום לידתית או למצוקה שלאחר הלידה או בילדות הרכה.
אצל מרבית לקויי הלמידה אין  ידועה הסיבה ללקות. מכל מקום, אין ליקויי למידה נגרמים בשל תנאי סביבה (כגון מצב כלכלי קשה, תנאי הוראה לא הולמים ובעיות רגשיות), אם כי תנאי הסביבה עלולים להחריף את השפעותיהם של ליקויי הלמידה.

 

 

 

 

9.לקויות קריאה – דיסלקסיה

 

הגדרה:
דיסלקציהיוונית: dys = קשה + lexis = מילה; הכתיב המדויק של המושג הוא "דיסלקסיה", אבל בעברית השתגרה הצורה "דיסלקציה") היא לקות למידה מולדת המתבטאת בהפרעה להליכים קוגניטיביים (ארגון עיבוד וניתוח מידע) הקשורים בכישורי שפה הקשורים בקריאה.

דיסלקציה מופיעה בכל הגילאים אך לרוב ביטוייה משתנים עם הגיל. אצל פעוטות היא עשויה להתבטא בקושי בדיבור, בניסוח מילולי, באוצר מילים דל. בגילים מבוגרים יותר היא עשויה להתבטא בקשיים בפענוח הקול ובקשיים בהפעלת מיומנויות קריאה ואיות שכבר נרכשו ובקושי ברכישת איות ובניסוח מסורבל. דיסלקציה הינה לקות ספציפית מתוך ליקויי למידה. קשיים אלו משקפים חוסר יעילות של תהליכי העיבוד הפונולוגיים במוח. קשיים אלו אינם קשורים לגיל, למנת משכל, ללקות התפתחותית או ללקות חושית.

הדיסלקציה הינה הלקות השכיחה ביותר בקרב אוכלוסיית ליקויי הלמידה וניתן למצאה בדרגות חומרה שונות. דיסלקציה פוגעת גם בגברים ונשים אך החלוקה אינה שוויונית, כ־20 אחוזים מסך הגברים סובלים ממנה לעומת כ־5 אחוזים מהנשים.

חוקרת המוח, ד"ר סאלי שייביץ מאוניברסיטת ייל פרסמה לאחרונה ספר חדש ומרתק בנושאOVERCOMING  DYSLEXYA  ובו היא מדווחת על המחקרים החדשניים ועל האפשרות להפוך לקורא מיומן.

 בספרה מנתצת שייביץ את המיתוסים הרבים שנקשרו לדיסלקציה כמו: בנים לוקים בה יותר מבנות, טעות היא אומרת, הבנים מחצינים יותר את קשייהם ומפריעים בזמן השיעור , זוהי סיבת הטעות. או המיתוס בדבר ריפוי בזמן הבגרות: זהו מיתוס המקשה מאד על המטפלים משום שיש לטפל בהפרעה בטווח הגילאים 11 – 17, הורים המקווים שילדיהם יגדלו ויתגברו בכוחות עצמם על הדיסלקציה שומטים כמעט לחלוטין את יכולתם לקרוא.

ההשערה המחקרית הרווחת היא שלדיסלקציה רקע תורשתי. מחקרים מראים שהסיכוי של בן לאב דיסלקטי ללקות באותה ההפרעה מגיע לכ־50 אחוז (אצל נשים האחוזים קטנים יותר).
ישנם כמה סוגים של דיסלקציה והנפוצים שבהם הם: חזותית, שמיעתית ומעורבת.

הגורמים

הגורמים לדיסלקציה נמצאים כיום תחת מחקר מקיף, והחוקרים מנסים להבין אותה בדיסציפלינות שונות, ובהן: נוירואנטומיה, נוירופיזיולוגיה, נוירוקוגניציה, נוירובלשנות, מיקרוביולוגיה, גנטיקה ועוד. אולם המנגנון הפתולוגי המחולל את הדיסלקציה טרם פוענח. נוירוביולוגים מצאו הבדלים שונים במבנה המוח של אלו הסובלים מדיסלקציה לבין שאר האוכלוסייה.
ממצא אחר היה בהשוואה בין דיסלקטים סינים, ששפתם נכתבת ב
כתב סמלים, לבין דיסלקטים ששפתם נכתבת בכתב פונטי (כגון אנגלית ועוד). נמצא כי בין דיסלקטים סינים לבין דיסלקטים דוברי "שפות פונטיות" יש הבדלים באזורי המוח הבעייתיים. ידוע גם, כי דיסלקטים רבים מוכשרים בציור. ייתכן אפוא כי ב"שפות פונטיות" יהיו אנשים שייחשבו כדיסלקטיים, אך לא כן ב"שפות ציוריות", ולהיפך.

מזה זמן רב יודעים החוקרים כי 2 חצאי המוח, ההמיספרות, נועדו כל אחת למטרות שונות.  הצד השמאלי מעבד את כישורי השפה בעוד ההמיספרה הימנית מתמחה בסימנים ורמזים מרחביים. אך יכולת הקריאה אינה מצויה בצד אחד של המוח, אלא  יש צורך להשתמש בחלקים משני צידיו של המוח.

 

רוב הידע שנרכש הגיע לחוקרים באמצעות ניתוחים שביצעו, כאשר המנותח מצוי  בתרדמת ולא ניתן היה לבדוק כיצד מגיב מוחו בשעת פעילות קוגנטיבית. פריצת הדרך ארעה ב1990 כאשר פותחה טכנולוגיית הIRM המאפשרת לבדוק את המוח

"בזמן אמת".

 

התגלה כי בשעת הקריאה פעילים 3 אזורים סימולטנית בהמיספרה השמאלית, בדומה כלי תזמורת שונים בשעת נגינת סימפוניה. אזור אחד מזהה את המילה ומסייע לקורא להגותה, האזור השני בודק את המילה לעומקה מפרקה להברות ומעבד אותה שוב למילה. ככל שגוברת מיומנות הקריאה מתרחש תהליך מעניין: החלק השלישי הופך לפעיל יותר, מזהה קבוצות של מילים באופן אוטומטי, מזרז את התהליך והופך לחלק הדומיננטי ביותר.

 

הילדים הלוקים בדיסלקציה מתקשים להפעיל את אותו חלק שלישי, הגורם ל"אוטומטיזציה" של התהליך ומפעילים רק את שני החלקים האחרים כפיצוי יתר, הקריאה איטית וקשה יותר שכן הם מפעילים את החלקים "האיטיים" במוחם ואינם מצליחים לזהות באופן אוטומטי את המילים.

המוחון, הצרבלום, הוא מבנה מוחי הנמצא מתחת לקליפת המוח. זהו מבנה דחוס ובעל קיפולים עמוקים. הוא אחראי על 15-10 אחוז ממשקל המוח, 40% משטח פני המוח ו-50% מתאי העצב. המוחון מעורב באוטומטיזציה של תנועות מוטוריות - לימוד ושימוש בתנועה שנרכשה עד לשלב של מיומנות אוטומטית, קואורדינציה, תזמון של תנועה, מתח שרירים תקין, שיווי משקל, הליכה, יציבה ותנועת איברים.


לילדים עם דיסלקציה יש יותר קשיים הקשורים לתפקוד של המוחון לגבי שיווי משקל ותנועת איברים (ניתן לבדיקה על-ידי הנגדת אצבע ואגודל, התקת זרועות, טפיפה, טילטול גפיים, מהירות תיפוף על שולחן עם שני צידי כף היד לסרוגין, יציבות עמידה לאחר דחיפה קלה בגב ומתח שרירים).

מחקרים חדשים טוענים שהמוחון אחראי, ככל הנראה, לאוטומטיזציה ומיומנות לא רק של תנועות מוטוריות, אלא גם של שפה ואפילו קריאה. לרבים מהילדים עם דיסלקציה יש קשיים במהירות עיבוד, מיומנות פונולוגית שיווי משקל ואף כישורים מוטוריים. ישנה טענה בספרות המחקרית לפיה יש כאן כשל כללי באוטומטיזציה של כל התפקודים, שמקורו בכשל במוחון. אצל קוראים תקינים המוחון מופעל בלמידת רצף מוטורי ובפעילות מוטורית אוטומטית. נבדקים דיסלקטיים משתמשים יותר באונה הקדמית במקום במוחון במשימות מסוג זה. כלומר הם משתמשים באסטרטגיות מודעות יותר, משום שאינם מסוגלים להסתמך על הפעילות האוטומטית של המוחון.

מהם הגורמים התורמים לדיסלקציה?

 

- בעיות עיניים-הדיסלקטי צריך לעבור מבדק דקדקני לעיניים מכיוון שלפעמים ראייה לקויה תורמת לדיסלקציה.

 

- בעיות שפה -בעיות בשפה יכולים לתרום מאוד לבעיות קריאה ולפעמים צריך לטפל בזה לפני שמסווגים את הילד כדיסלקטי.

 

- בעיות התמצאות במרחב- חלק מהדיסלקטים סובלים מהתמצאות במרחב, ניתן לגלות זאת מגיל צעיר (מתחילת לימוד הקריאה).

 

- ישנם מ חקרים הבוחנים את בעיות הריון והלידה כמו :פגים, כימיקלים, בעיות אכילה, בעיות קשב וריכוז ביכולות לגרום לדיסלקציה.

 

מהם סוגי הדיסלקציה?

קיימים כמה סוגים של דיסלקציה שיכולים להשפיע על יכולתו של הילד לאיית כמו גם לקרוא.

"Trauma dyslexia" usually occurs after some form of brain trauma or injury to the area of the brain that controls reading and writing. "דיסלקציה טראומה" מתרחשת בדרך כלל אחרי צורה כלשהי של טראומה במוח או פגיעה באזור של המוח השולט קריאה וכתיבה. It is rarely seen in today's school-age population. היא נתפסת רק לעתים רחוקות בבית הספר של היום-האוכלוסייה בגיל.

A second type of dyslexia is referred to as "primary dyslexia." סוג של דיסלקציה השני נקרא "דיסלקציה הראשי." This type of dyslexia is a dysfunction of, rather than damage to, the left side of the brain (cerebral cortex) and does not change with age. זה סוג של דיסלקציה הוא של חוסר תפקוד, ולא נזק, הצד השמאלי של המוח (קליפת המוח) ואינו משנה עם הגיל. Individuals with this type are rarely able to read above a fourth-grade level and may struggle with reading, spelling, and writing as adults. אנשים מסוג זה הם לעתים נדירות מסוגל לקרוא מעל לרמה-בכיתה ד 'ו עשוי המאבק עם קריאה, איות, כתיבה כמבוגרים. Primary dyslexia is passed in family lines through their genes (hereditary). It is found more often in boys than in girls. דיסלקציה העיקרית היא עברה המשפחה דרך קווי הגנים שלהם (תורשתי). הוא נמצא לעתים קרובות יותר אצל בנים מאשר אצל בנות.

A third type of dyslexia is referred to as "secondary" or "developmental dyslexia" and is felt to be caused by hormonal development during the early stages of fetal development. Developmental dyslexia diminishes as the child matures. סוג שלישי של דיסלקציה זו מכונה "משני" או "דיסלקציה התפתחותית" והוא חש נגרמת על ידי פיתוח הורמונליים במהלך השלבים הראשונים של התפתחות העובר. דיסלקסיה התפתחותית פוחתת ככל שהילד מתבגר. It is also more common in boys. היא גם שכיחה יותר בקרב בנים.

 

 (הבעייתיות במחקר הדיסלקציה הנה חוסר ההקפדה של החוקרים להבחין באופן ברור בין קשיי קריאה לליקויי קריאה, בין שפה כתובה לשפה מדוברת, בין סוגי הדיסלקציה השונים ודרגות החומרה השונות. כמו כן החוקרים, עדיין לא אימצו הגדרה אופרטיבית אחידה לדיסלקציה לצורך עריכת ניסויים ותצפיות מדעיות.)

מהם חלק ממאפייני הדיסלקציה?

 

1. בעיות קריאה גם במשפחה.

 

2. מתגלה יותר אצל גברים מאשר נשים.(8:1)

 

3. בעלי אינטליגנציה ממוצעת או אפילו מעל הממוצע, בד"כ מצליחים במתמטיקה.

 

4. אינם נהנים מקריאת פנאי.

 

5. בעיות כתיבה והיפוך אותיות.

 

6. בעיות קואורדינציה והפיכת היד השולטת מימין לשמאל ולהפך.

 

7. זיכרון וגואלי חלש לצורת האותיות.

 

8. בעיות שפה.

 

9. בעיות בהבנת הנשמע והבנת הנקרא.

 

10.לדיסלקטי יש בעיות פונולוגיה קשות בחלוקה להברות וזיהויים.

 

הם בד"כ קוראים מילים מתוך אסוסיאציה ולא מתוך הבנה|:הדבר מתבטא בקושי לפרק מילים לחלקיהן וקושי בכיוון ההפוך –לצרף צלילים למילים. אצל ילדים צעירים – הבחנה בצליל פותח, צליל סוגר, חריזה וחלוקה להברות. אצל ילדים גדולים יותר חלוקת מילים לעיצורים ותנועות ובכיוון ההפוך – הרכבת מילים מתנועות ועיצורים.

11.מחקר מטא-אנליזה גדול מצא הבדלים מובהקים בזכרון לטווח קצר אצל תלמידים עם דיסלקציה לעומת תלמידים לא לקויי למידה.

12.מהירות שיום ועיבוד טמפורלי-מבחני שיום בודקים קצב קריאה של אותיות ומספרים. ילדים עם דיסלקציה מתקשים בשיום מהיר. הממצא לגבי הקשר בין שיום מהיר לדיסלקציה חוזר במספר רב של מחקרים. 

אבחון וטיפול

אבחון

המומחים סבורים כי יש לאתר את הדיסלקטיים כבר בגני הילדים על מנת למזער את הנזקים הפסיכולוגיים, כהפחתת הערך העצמי שלהם.

 זאת ועוד , ד"ר שייביץ טוענת כי בדיקות במוחם של דיסלקטים  אשר למדו לקרוא בשיטות  המיוחדות בגיל הרך, מוכיחה כי חלה נסיגה בדיסלקציה וכי מוחם כמעט זהה לזה של ילדים מיומני קריאה.

 

הטיפול בדיסלקציה נעשה על פי סוג הדיסלקציה המאובחן, כשההוראה המתקנת היא הטיפול הנפוץ. לבד מהוראה מתקנת ניתן להשתמש בטכנולוגיה מסייעת (כגון הקראה ממוחשבת וספרים מוקלטים), סיוע אנושי (מקריא), אימוץ אסטרטגיות למידה שתוכננו על ידי מומחה לפסיכולוגיה של לקויות למידה או מאבחן דידקטי מוסמך ובהתאמת דרכי למידה והיבחנות.

ד"ר שייביץ מוסיפה כי דרכי הטיפול שונים ותלויים באופיים ואישיותם של הדיסלקטיים. אך הדרך שמתאימה לרובם היא:

- אימון וגירוי החלק הפונטי, האחראי על ההגייה המדוברת,

 -  העשרת אוצר המילים,

- העמקת התפישה והבנתה של המילה,

-  הגברת שטף הקריאה.

אסור להשאיר דבר  בידי המזל אומרת ג'ינה קולוויי מנהלת בית ספר המתמחה בלימוד ילדים דיסלקטים בשיטת אורטון- גילינגהאם.

 

קיימת שיטה המתבססת על הכרות עם צלילי  ההברות, המילים והמשפטים. מילת המפתח היא אימונים!

הקריאה חייבת להעשות בקול רם בנוכחות קורא מיומן המתקן את צלילי המילים, באופן זה בונה לעצמו המוח את ההקשר בין המילה המדוברת למילה הכתובה.

כיום ניתן להעזר באמצעות תוכנות מחשב ומשחקים .

 

שייביץ אינה מרפה את ידי הילדים הבוגרים יותר לאלה היא מציעה לפתח את מיומנות האזור הימני של מוחם.  היא ממליצה  להעזר גם בטכנולוגיה כמו ספרים מוקלטים ( כבר ב1995 שינתה החברה המוציאה לאור ספרים מוקלטים עבור העיוורים, את  ייעודה והוסיפה את הדיסלקטים לפלח השוק אליו היא פונה).

עם זאת אין שיטות אינסטנט מהירות. סטודנטים הלוקים בדיסלקציה נאלצים להשקיע זמן ומאמץ רבים בלימודים. אלא  שהתמדה והעקשנות תורמת לא רק לרכישת מיומנות קריאה אלא  אך בסופו כשרונות ומצטיינות בתחומי חיים אחרים.

האבחון המשמעותי ביותר לגבי דיסלקציה הוא שליטה במרכיבים השונים של השפה הכתובה – מילים, אותיות, טקסטים וכו'. גם הטיפול החשוב ביותר בבעיה הוא לימוד הקריאה עצמה ולימוד אסטרטגיות של התמודדות עם טקסט. חוקרים שערכו מטא-אנליזה על מספר גדול של מחקרים, טוענים כי המסקנה היא שהאיתור והטיפול צריכים להתמקד בעיקר בשפה הכתובה. בגן אפשר לזהות ילדים שלא מזהים את שמם, לא יודעים את שמות האותיות ולא מגלים ניצני אורינות. ילד שאותר כבעל קשיי למידה זקוק להוראה מתקנת כבר בגן, באווירה תומכת, בתוך המסגרת החינוכית (למשל על-ידי גננת שי"ח). גם בשלבים מאוחרים יותר עיקר האיתור של הבעיה הוא דרך קשיי קריאה (קריאה איטית ורצופת שגיאות).

ההמלצה היא ללמד בגן משחקי קואורדינציה, מודעות הגוף, שיווי משקל ופעילויות מתכללות חושים, לעזור לילדים להתגבר על תנועות מגושמות, טונוס חלש, אי יציבות, ולשפר מיומנות אצבע-בוהן, התנתקות מכוח המשיכה והקשה בידיים וברגליים לפי קצב.

 הרכיבה על סוסים היא דוגמה לערוץ אפשרי לעבודה על כל התנועות האוטומטיות השונות – קצב, שיווי משקל, תנועות אוטומטיות של הגוף, רכישת תנועות אוטומטיות חדשות, עבודה עדינה עם האצבעות, תוך הנגדה של אצבעות בלי ועם הזזה של היד, שינוי מקצבים וכו'

חשוב שבית הספר יפתח תוכנית עם ההורה כדי לענות על הצרכים של הילד. If the child's current school is unprepared to address this condition, the child will need to be transferred to a school, if available in the area, which can appropriately educate the dyslexic child. אם בית הספר הנוכחי של הילד לא מוכן לטפל במצב זה, יהיה צורך להעביר לבית ספר אחר,  אשר יכול לחנך כראוי את הילד דיסלקטי. The plan may be implemented in a Special Education setting or in the regular classroom. התוכנית עשויה להיות מיושמת הגדרת חינוך מיוחד או בכיתה רגילה. An appropriate treatment plan will focus on strengthening the child's weaknesses while utilizing the strengths. תכנית הטיפול המתאימה תתמקד בחיזוק של הילד, תוך ניצול חולשות את נקודות החוזק. A direct approach may include a systematic study of phonics. גישה ישירה עשויים לכלול מחקר שיטתי של Phonics. Techniques designed to help all the senses work together efficiently can also be used. טכניקה נוספת עוסקת בשימוש כל החושים יחד ביעילות למשל:Specific reading approaches that require a child to hear, see, say, and do something (multisensory), such as the Slingerland Method, the Orton-Gillingham Method, or Project READ can be used. גישות קריאה ספציפיות הדורשות ילד לשמוע, לראות, להגיד, לעשות משהו (multisensory), כגון שיטה Slingerland, את אורטון-Gillingham שיטה, או פרויקט READ. Computers are powerful tools for these children and should be utilized as much as possible. מחשבים הם כלי רב עוצמה עבור הילדים האלה .

In addition to what the school has to offer, there are alternative treatment options available outside the school setting. בנוסף לבית הספר ,יש אפשרויות טיפול חלופי זמין מחוץ הגדרת הספר.

בקרב אנשי המקצוע רווחת הדעה שרצוי לטפל בתופעות הדיסלקציה בהקדם
האפשרי.
מצד שני, מדובר בתכונה גנטית, ולמרות כל העזרה, לא נוכל למנוע לחלוטין את הקושי בהמשך.
אדם זה לעולם לא יוכל ליהנות מספר קריאה או מעלילה כתובה, שמשתרעת על מספר רב של עמודים .
ברור שיש לעבוד עם הילד בדרך התואמת את כישוריו החזקים, אלא שכיום, הוא נאלץ ללמוד בבית ספר תיכון עיוני, בו אין דרך לעקוף את הקשיים.
הילד אולי יקבל ממשרד החינוך היתר להתאמות בבחינות, אולי יעבור אותן, אך להגיע להישגים גבוהים בזכות יכולותיו, שאינן קשורות לדיסלקציה, הוא לא יגיע. 

בישראל בתי הספר התיכוניים (למעט בי"ס תלמה ילין) הם בתי ספר עיוניים.
משרד החינוך ומדינת ישראל לא נתנו את הדעת לכך ש 10% מהילדים זקוקים לבתי ספר תיכוניים מקצועיים או יצירתיים, כדי שאותו ילד לקוי הלמידה ילמד מקצוע ההולם את כישוריו, ויפתח מיומנויות מעולות בתחום הטכני, האומנותי, היצירתי או ספורטיבי, הוא צריך להיאבק  בבתי הספר העיוניים, במקצועות הדורשים ידע רב בתחום המילולי. בבתי ספר שכאלה הוא לעולם יהיה מתויג כ"דיסלקט", תואר שילווה אותו לאורך חייו.אין ספק שלמצב זה תהיינה השלכות רבות מבחינה כלכלית וחברתית.

 

 

Before any treatment is started, an evaluation must be done to determine the child's specific area of disability. While there are many theories about successful treatment for dyslexia, there is no actual cure for it.חשוב חהתאמת דרכי היבחנות

בישראל תלמיד שבידו אבחון מהגופים המורשים יכול לעתור לוועדה המרכזית להתאמות ולבקש בחינה (כולל בחינות בגרות) בתנאים מותאמים לדוגמה:

·         תוספת זמן

·         התעלמות משגיאות כתיב

·         מבחן בע"פ (לבוחן נייטרלי / למורה מקצועי)

·         הקראת שאלון

·         נוסחאון מורחב



ביבליוגרפיה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
Built for free by webix.biz
פתח את רשימת הגולשים המחוברים
משתמשים מחוברים: ()