עמוד ראשי  |  מידע כללי  |  מאמרים  |  ליצירת קשר  |   צור קשר
עמוד ראשי > מאמרים > אסטרטגיות למידה וזכירת מלים בקרב תלמידי תיכון עם ליקויי למידה,

תחושת קוהרנטיות, אסטרטגיות למידה וזכירת מלים בקרב תלמידי תיכון עם ליקויי למידה, הלומדים אנגלית כשפה זרה


תקציר עבודת מחקר לתואר M.A. בחינוך שהוגשה לאוניברסיטת ת"א

עירית כהן



מטרת המחקר היתה לעמוד על הקשרים שבין תחושת קוהרנטיות, תפיסה עצמית של אסטרטגיות למידה וזכירת מלים בקרב תלמידי תיכון עם ליקויי למידה, הלומדים למבחנים באנגלית כשפה זרה, בהשוואה לתלמידי תיכון ללא ליקויי למידה.

אוכלוסיית המחקר מנתה 160 תלמידי תיכון בכיתות י', י"א, י"ב, הלומדים בבית ספר תיכון במרכז הארץ. קבוצת המחקר (תלמידים עם ליקויי למידה) כללה 80 תלמידים וקבוצת הביקורת (תלמידים ללא ליקויי למידה) כללה 80 תלמידים.

לצורך המחקר נעשה שימוש בכלים הבאים:

שאלון לתלמיד – דיווח עצמי:

שאלון תפיסה עצמית של אסטרטגיות ותחושת קוהרנטיות בלמידה למבחנים באנגלית כשפה זרה.


מבחן זכירת מלים באנגלית:

מטרת המבחן לבדוק זכירת אוצר מלים באנגלית כשפה זרה לפני ואחרי תוכנית התערבות קצרת מועד שמטרתה קידום אסטרטגיות זכירה.

על מנת לבדוק הבדלים בין הקבוצות בדיווחים העצמיים על תחושת קוהרנטיות נערך מבחן
Three-way ANOVA. התוצאות הראו כי תלמידים עם ליקויי הלמידה חווים תחושת קוהרנטיות נמוכה באופן מובהק בהשוואה לתלמידים ללא ליקויי למידה.

בבדיקת הבדלים בין הקבוצות ביחס לתפיסה עצמית של שימוש באסטרטגיות למידה נערך מבחן
Three-way ANOVA. ההבדל לא נמצא מובהק.

מתאמי פירסון חושבו על מנת לבדוק קשרים בין משתנים - תחושת קוהרנטיות נמצאה קשורה לזכירת אוצר מלים באנגלית בשפה זרה לפני ואחרי תיווך אצל שתי הקבוצות. הקשר של אסטרטגיות למידה לשיפור במספר המלים שזכרו התלמידים היה מובהק רק בקרב התלמידים עם ליקויי הלמידה. אסטרטגיות למידה נמצאו קשורות באופן שלילי לזכירת המלים לפני תיווך רק בקרב התלמידים ללא ליקויי הלמידה.

על מנת לבדוק את עצמת הקשר בין המשתנים השונים לבין מספר המלים שזכרו התלמידים לפני ואחרי תיווך והשיפור בזכירה, נעשו ארבעה ניתוחי רגרסיה מרובה בצעדים (
Stepwise multiple regression). נמצא כי תחושת קוהרנטיות ושייכות לקבוצה הן הגורמים המנבאים הטובים ביותר לזכירת מלים לפני ואחרי תיווך. המנבא הטוב ביותר לשיפור בזכירה היה מדד אסטרטגיות הלמידה. כאשר הוכנסה זכירת מלים לפני תיווך כמשתנה בלתי תלוי, היו המנבאים הטובים ביותר לזכירת מלים לאחר תיווך: זכירת מלים לפני תיווך, אסטרטגיות למידה וסוג הקבוצה.

המחקר תורם להבנת ההבדלים הקיימים בין תלמידי תיכון עם ליקויי למידה לבין תלמידי תיכון ללא ליקויי למידה. הבדלים אלו מתמקדים בקושי הרגשי והקוגניטיבי, כפי שבאו לידי ביטוי בדיווח העצמי של תחושת הקוהרנטיות ובמבחני זכירת אוצר המלים באנגלית. תוצאות המחקר מצביעות על כך שתלמידים עם ליקויי למידה חווים תחושת קוהרנטיות נמוכה ביחס לתלמידים ללא ליקויי למידה בעת למידה לבחינות באנגלית כשפה זרה. בכל הקשור לזכירת אוצר מלים באנגלית כשפה זרה, תוצאות המחקר מצביעות על כך שתלמידים עם ליקויי למידה זכרו פחות מלים לפני ואחרי ההתערבות מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. על אף שמידת השיפור של התלמידים משתי הקבוצות היתה דומה, נקודת הפתיחה הנמוכה של התלמידים עם ליקויי הלמידה השפיעה על מידת יכולתם להגיע לאחר האימון האסטרטגי להישגים דומים לאלה של התלמידים ללא ליקויי הלמידה. ממצא זה משקף, כפי הנראה, את הקושי הקוגניטיבי הקשור לליקויים בזיכרון לסוגיו, אשר מאפיין תלמידים עם ליקויי למידה ומצביע על הצורך של תלמידים עם ליקויי למידה להתקדם יותר כדי להגיע להישגים דומים לאלה של חבריהם ללא ליקויי הלמידה. בכל הקשור לתפיסה עצמית של אסטרטגיות למידה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות. יתכן כי ממצא זה משקף את העובדה כי התלמידים ללא ליקויי הלמידה מגיעים לאוטומטיות במיומנויות השפה ולכן אינם צריכים להשקיע מאמץ רב ומודע בתהליך הלמידה למבחנים באנגלית.

בהתייחס לקשרים בין המשתנים, גם בקרב התלמידים עם ליקויי הלמידה וגם בקרב התלמידים ללא ליקויי הלמידה, תחושת הקוהרנטיות נמצאה קשורה למספר המלים שזכרו התלמידים לפני ואחרי ההתערבות. ניתן לשער כי אצל שתי הקבוצות קיים קשר דומה בין התחום הרגשי והקוגניטיבי - ככל שתחושת הקוהרנטיות גבוהה יותר, התלמידים זוכרים יותר מלים ובמקביל, ככל שהביטחון בזכירה רב יותר, כך גוברת תחושת הקוהרנטיות. ביחס לדיווח העצמי על שימוש באסטרטגיות למידה למבחנים באנגלית כשפה זרה, נמצא קשר בין אסטרטגיות למידה לבין שיפור בזכירה רק בקרב התלמידים עם ליקויי הלמידה. אחד ההסברים לקשר נעוץ כפי הנראה בקושי הקוגניטיבי בתהליכי זיכרון של תלמידים עם ליקויי למידה ובצורך שלהם להשתמש באסטרטגיות מרובות לקידום למידה וזכירה.

תרומה נוספת של המחקר הנוכחי היא בהצבעה על הגורמים המנבאים זכירת מלים באנגלית כשפה זרה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שתחושת קוהרנטיות ושייכות לקבוצה היוו גורמים מנבאים טובים לזכירת מלים לפני ואחרי תיווך, כשההיבט הרגשי של תחושת הקוהרנטיות נמצא במתאם הגבוה והמובהק ביותר.

יש לציין כי מתוך דיווחים ספונטניים של תלמידים עם ליקויי למידה עלה תסכול מהעדר הוראה של אסטרטגיות למידה וזכירה במסגרת תוכנית הלימודים הקיימת כיום. לדבריהם, הדגש הוא על "העברת חומר" ולא על הוראת שיטות המקדמות למידה וזכירה. התלמידים העלו דוגמאות לפיתוחים עצמיים - ספונטניים של אסטרטגיות זכירה שיצרו בעצמם, כדרך להקל על הלמידה (כמו קישור מלה נלמדת למלה בעברית או חלוקת מלה ליחידות משמעות קטנות יותר).

מן המתואר לעיל ניתן להסיק, כי לתלמידי תיכון עם ליקויי למידה יש קשיים רגשיים, קוגניטיביים ולימודיים וכי מתקיימים יחסי גומלין בין הקשיים הללו. יש לציין כי במקביל לקשייהם של התלמידים יש להם תחומי תפקוד ומשאבים טובים רבים ולכן, לדרכי התערבות וטיפול מתאימים של הגורמים העובדים עם התלמידים המתקשים עשויה להיות השפעה חיובית ביותר. מעבר לזה, ניתן לומר כי שיעור ההתקדמות של התלמידים עם ליקויי הלמידה היה דומה לזה של חבריהם ללא ליקויי הלמידה. לפיכך, יש חשיבות למתן יותר אימון לתלמידים המתקשים מאחר ונקודת הפתיחה שלהם נמוכה ועליהם להתקדם במידה רבה יותר, על מנת להגיע לאותן התוצאות. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בתוכניות התערבות שמטרתן תמיכה, חיזוק וקידום אסטרטגיות למידה וההתמודדות של תלמידים עם ליקויי למידה.

 
Built for free by webix.biz
פתח את רשימת הגולשים המחוברים
משתמשים מחוברים: ()